כשאדם מן הישוב שומע את המונח היפנוזה הוא מייד מדמיין את המראה מהסרטים של אדם היושב מול מהפנט האוחז שעון כיס בידו, המתנדנד מתחת לשרשרת חוליות זהובה. בעוד השעון מתנדנד מצד לצד, המצלמה מתרכזת בפניו של המהפנט ולאחר מכן אל המהופנט ואנו רואים שהמטופל עם מבט מצועף, מרוכז בחפץ הנע מצד לצד וברקע תיקתוק השעון...
ברור לכל מי שהתנסה בתהליך היפנוזה שהתהליך אינו כזה. התהליך הפורמאלי, הקלאסי, כולל מתן סוגסטיות, מהמטפל למטופל, שבהם הריכוז והקשב של המהופנט מגיעים לשיאים חדשים ולאחריהם ניתן להוציא לפועל את התהליך הטיפולי שלשמו הוחל התהליך.
שיטה נוספת, מאוד יעילה, אך פחות מוכרת היא ההיפנוזה הבלתי פורמלית. אחד מאבות השיטה הוא מילטון אריקסון. אריקסון היה מטפל בהיפנוזה שפיתח שיטה לטיפול באמצעות היפנוזה בלא השלבים המקובלים עד אז שבו מגבירים את הריכוז והקשב של המהופנט בשיטות "לא טבעיות".
מילטון אריקסון האמין שהיו שני מצבים לתודעה. המצב הראשון היה התודעה שברמת המודע והשנייה הייתה התודעה שברמת הלא מודע. לפי אריקסון ניתן היה להשפיע על התודעה דרך הלא מודע או דרך המודע ולשם כך, לא היה צורך להיות בטראנס היפנוטי.
לפי השיטה של אריקסון, על מנת להביא לשינויים בתודעה ובכך להביא לפתרון של מצבים רגשיים ונפשיים שונים, יש צורך ליצור פתח שדרכו ניתן להשפיע על התודעה הבלתי מודעת היכולה להניע תהליכים פסיכולוגיים. היפנוזה בלתי פורמאלית מתבצעת תוך כדי שיחה, בטכניקות שונות הגורמות למטופל להיות פתוח לסוגסטיות גם אם הוא לא נמצא בטראנס היפנוטי.
הטיפול באמצעות היפנוזה הוכיח מוכיח את עצמו מדי יום כיעיל ביותר למגוון מצבים רגשיים ונפשיים החל מהפרעות חרדה, דיכאון,הרגלים חוזרים כגון כסיסת ציפורניים, עישון סיגריות ותלישת שערות כרונית (טריכוטילומניה).
יש לזכור שחוק ההיפנוזה בישראל קובע מי יהיו אנשי המקצוע היכולים לטפל בהיפנוזה. אנשי המקצוע המורשים לבצע טיפול בהיפנוזה חייבים לעבור הכשרה מוסדרת ולהבחן בסופה. בין אם המדובר ברופא, פסיכיאטר,פסיכולוג או רופא שיניים יש לדרוש את כל ההסמכות המוכיחות על כך שהוא מורשה לטיפול באמצעות היפנוזה.
